<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ו ח"ו</h1>
<h2>דף יא.</h2>
שטר שנמס' ממלוה ללוה בעידי מסיר' ובלא חתימ' כלל גבי מבני חרי ומיתומי ואינו יכול לומר פרעתי ואפילו נכתב בלשון גוים והוא שיודעי' לקרותו עידי מסירה ויחזור מענינו של שטר בשטה אחרונה ואינו יכול להזדייף כך כתב ר"ח ורש"י וכתב הרמב"ם ז"ל הרי זה כמלוה בשט' והוא שיהיה כתב שאין יכול להזדייף ויקראו אותו העדים בפניה' ויש מן הגאונים שהורה שצריך לומר לעדים שמסרו בפניה' חתמו והעידו שמסר בפניהם ע"כ גטין. שטרי מקח וממכר והלואות שנעשו בערכאות שלהן וחתומיהן גוים גובה ממשעבדי. שטרי מתנה או שאר שטרות שנעשו בערכאות או בהדיוטות גוים אם יגבו אם לא דיניהם מפורשים. ויש מהם שכתבו שאם נעשו בערכאות אפילו שלא נמסר בעידי ישראל גובין ממשעבדי וכל השאר מבני חרי וכן כתב רש"י ורשב"ם וכן נראה סברת רב אלפס וכן בירושלמי וכן כתב הרא"ש. ובכתיבת שטרות כתבתי פי' ערכאות באי זה ענין כשר. יש מחלוקת מפוסקים לפי מה שפירשו המשנה והגמרא כי יש מי שכתב כי כל דבר הנעשה בעדים אפילו בערכאות ואפילו נמסר בעידי ישראל כמו שכתבתי בכתיבת שטרות כי אין לו קול ולא גבו כי אם מבני חרי וכן כתב הרמב"ם ז"ל כי בשם רבותיו כתב כי שטר חוב העולה בערכאות של גוים פסול והוא הכשירו לגבות מבני חרי וכן כתב רי"א גטין וכתובות. שטר שכתבו בלשון גוים ואינו חתום כלל ונמסר בעידי ישראל ויודעין לקרותו בתיקון חז"ל גובה מבני חרי ויכול לומר פרעתי וכן כתב רש"י גטין. נכתב בכל לשון וחתום בעידי ישראל ויודעין לקרותו ולא מזייף ויחזור מענינו של שטר בשטה אחרונה כשר גבי ממשעבדי גטין במ' בתרא ואם חתמו ואי' אנו יודעין לקרות אם לאו מגבינן ביה כדי שלא תנעול דלת בפני לוים כתב בעל העיטור גטין.
<h2>דף מח:</h2>
אין נפרעין מנכסים משועבדים ואפילו מתנה שנתן במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית אפילו כתוב בשטר חוב שיגבה שבח ואם אישתליף בני חרי גובה ממשעבדי גטין ובכתובו'. אכילת פירו' ושבח קרקעות אינו גובה ממשעבדי ודין כל ענין ואפילו קדם שבחו של ראשון למקחו של שני וכן פסק רב אלפס. מלוה החתומה בעדים דינה כדין מלוה בשטר ואינו יכול לומר פרעתי אף על פי שאין בה אחריות גטין. וכן פירשב"ם באותה הלכה דהודאה בפני שנים ואין צריך לומר כתובו וכל מידי דכתיבה ויש לה קול גובה מנכסים משועבדים ואפילו שאינו קצוב כך מוכח בגמרת גטין.
